פסק-דין בתיק תא"מ 16971-07-12

1.       בפני תביעה בשל נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים קלה שהתרחשה בתאריך 23/3/11 ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. התובעת הינה חברה המפעילה קווי אוטובוס סדירים במרכז הארץ. במועד לעיל, נהג מר אלירן מור באוטובוס בקו מספר 286 מאריאל לתל אביב. על פי הנטען, בכיוון תנועת האוטובוס אותה עת מדובר היה בכביש בעל שלושה נתיבי תנועה: נת"צ ועוד שני נתיבי תנועה, לשמאלו. בנוסף, מימין לאותם נתיבים ממוקם מפרץ לחניית אוטובוס וזאת לצורך הורדת והעלאת נוסעים - מפרץ חניה בו שהה האוטובוס בעת התאונה. מר מור תיאר, כי הוא עצר את האוטובוס כדי להוריד נוסעים ואף הפעיל את בלם היד. אותה עת, כשהאוטובוס במצב עמידה מוחלט, פגע בדופן השמאלית של האוטובוס, בשליש הקדמי שלו, רכב מסוג פורד טרנזיט ש"החליק" לכוון חלקו הקדמי של האוטובוס ועצר ליד חזיתו. מר מור הוסיף ותיאר, כי לאחר הפגיעה התקדם הרכב הפוגע קמעה (באופן שהתרחק מהאוטובוס) ובשלב זה, לאחר שמר מור ירד את האוטובוס הוא צילם את שני כלי הרכב (ר' התמונות ת/2). מר מור הכחיש מכל וכל את טענת הנתבעת כי הפגיעה התרחשה בעת שהוא החל לנסוע ופנה שמאלה לעבר הנת"צ.

2.       מטעם הנתבעת, שביטחה את רכב הטרנזיט לעיל, הובא לעדות מר מחמוד חוסיין. מר חוסיין מסר כי מדובר ברכב משלוחים. עובר לתאונה הוא פנה ימינה לרחוב ז'בוטינסקי לעיל. הפניה מצויה כ 150 לפני מיקום התאונה, אולם עקב עומס התנועה הוא לא הצליח להשתלב בנתיב התנועה ה"רגיל" ולכן המשיך לנסוע בנת"צ. לדבריו, כשהגיע במקביל לאוטובוס החל האחרון לנסוע ולפנות שמאלה לעבר הנת"צ ולמרות ניסיונותיו של מר חוסיין לבלום ו/או לפנות שמאלה נוצר המגע בין כלי הרכב. 

3.       לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ובעיקר את עדויותיהם וגרסאותיהם של הנהגים לעיל, הגעתי למסקנה כי גרסת התובעת הינה המסתברת יותר:

3.1.    נתתי אמון בגרסת נהג האוטובוס. אכן, הנהג התקשה להדגים את הפגיעה ברכבי ההדגמה, אולם יש לזכור בהקשר זה כי הוא כלל לא ראה את התרחשותה אלא רק חש את ה"מכה" באוטובוס ואז הבחין ברכב הטרנזיט נמצא ליד חזית (למעשה חזית / שמאל) האוטובוס.

3.2.    מיד לאחר התרחשות התאונה, צילם נהג האוטובוס את הרכבים. אכן, אין מחלוקת כי הרכבים כבר לא היו ממוקמים כפי שהיו מייד בסמוך לאירוע (כל צד טען כי השני הזיז את רכבו), אולם עיון בתמונות מעלה כי הסבירות לכך שהאוטובוס הוזז ממקומו (נסע לאחור) קטנה יותר. בתמונות רואים כי הטרנזיט נמצא באמצע הנת"צ והינו מקביל לכיוון התנועה. תיאור זה אינו תואם לתיאורו של נהג הטרנזיט כי ניסה להסיט את רכבו שמאלה וכיוב'. מנגד, האוטובוס ניצב במפרץ החניה. לכן, תוצאה מסתברת יותר הינה כי הטרנזיט הוזז מייד לאחר התאונה ולא האוטובוס.

3.3.    שני הצדדים לא הביאו עדים התומכים בטענותיהם, מלבד הנהגים לעיל. יחד עם זאת, יש לזכור כי נהג הטרנזיט מסר כי חברתו ישבה לצדו, משמע - היא זו שהיתה הקרובה ביותר לתאונה ויכלה לשפוך אור את נסיבותיה. הסברו של נהג הטרנזיט כי השניים נפרדו אינו הסביר מניח את הדעת לאי זימונה על ידי הנתבעת. מנגד, "זמינותם" של נוסעי האוטובוס (קו סדיר) הינה נמוכה יותר מה גם שספק כי מישהו ראה ממש את האירוע.

3.4.     נהג האוטובוס מסר כי מדובר היה ביום גשום (התמונות מאששות זאת). ייתכן, ונהג הטרנזיט החליק, אולי בשעה שאוטובוס אחר, שהיה במפרץ החניה לפני האוטובוס של התובעת יצא את מפרץ החניה (ר' עדות מר מור שמסר על אוטובוס שכזה).

3.5.    עיון בתמונות הנזק מעלה כי מדובר בשריטות קלות יחסית ולא במכת מעיכה כפי שניתן היה לצפות להתרחשות כפי שתוארה על ידי הנתבעת.

4.       לעניין הנזק - מדובר, כאמור לעיל, בנזק קל יחסית שעלות תיקונו היתה 2,700 ש"ח ללא מע"מ. בנוסף, נתבעה עלות הכנת חוו"ד השמאי - 2,376 ש"ח וכן אובדן שני ימי עבודה בהם שהה האוטובוס במוסך - 2,800 ש"ח.

באם היה מדובר ברכיבים אלה, ייתכן ולא הייתי נדרש לכתיבת פסק דיני זה, אולם, על פי חוות דעתו של השמאי שבדק את האוטובוס קיימת ירידת ערך של 1.5 % (0.5% בגין ישור דלת תא מטען אמצעי שמאל; 0.5% בגין ישור פח בין דלת מטען לבין בית גלגל; ו 0.5% בגין צביעה) ומכיון שמחיר המחירון של האוטובוס (מרצדס OC500; ש.י. 2009) הינו 773,760 ש"ח הרי מדובר בסכום של 11,606 ש"ח. סך כל הרכיבים: 19,483 ש"ח נכון למועד האירוע.

אעיר, כי מטעם הנתבעת הוא הובאה חוות דעת נגדית (אם לעניין חוות השמאי שצוינה לעיל ואם לסתירת נתוני אובדן ההכנסה, כאשר בעניין האחרון צירפה התובעת מכתב מרואה החשבון של החברה).

יחד עם זאת, סבורני כי התובעת אינה זכאית למלא הסכום הנתבע בגין ירידת הערך. מעבר לחוסר הפרופורציה בין עלות התיקון, הקטנה יחסית, לבין ירידת הערך, הרי שירידת הערך הינה נזק עתידי אשר יש ויתרחש (באם תמכור התובעת את האוטובוס) ויתכן שלא יתרחש. בכל מקרה, ירידת הערך (כאשר מדובר בתביעה כנגד צד ג' ולא כנגד מבטחת האוטובוס) צריכה להיות מחושבת (בהנחה והרכב לא נמכר) מהמועד המאוחר יותר (היינו מתן פסק הדין) ולא ממועד עריכת חוות הדעת. במקרה דנן, על רקע כלל נסיבות האירוע: הסכומים לעיל; העובדה כי האוטובוס טרם נמכר; העובדה כי מדובר באוטובוס של חברה המחזיקה צי אוטובוסים המפעילה קווים סדירים ואין להניח כי האוטובוס יימכר בתקופה הקרובה, אעמיד את רכיב ירידת הערך על סכום של 3,000 ש"ח.

5.       סוף דבר, תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים:

5.1.    2,700 ש"ח, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע ועד מועד התשלום.

5.2.    2,376 ש"ח, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע ועד מועד התשלום.

5.3.    2,800 ש"ח, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע ועד מועד התשלום.

5.4.    3,000 ש"ח, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום.

5.5.    שכ"ט עו"ד בסכום של 1,600 ש"ח + מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.